Ri MiLunel Shabbat 125a – ר"י מלוניל שבת קכה.‏ – Shas HaMeforash

אִם זְרָקָהּ מִבְּעוֹד יוֹם לְאַשְׁפָּה אֲסוּרָה. אָמַר בַּר הַמְדּוּרֵי אָמַר שְׁמוּאֵל ^אקְרוּמִיּוֹת שֶׁל מַחְצֶלֶת מוּתָּר לְטַלְטְלָם בְּשַׁבָּת מ״טמַאי טַעְמָא אָמַר רָבָא בַּר הַמְדּוּרֵי אַסְבְּרַא לִי מַחְצֶלֶת גּוּפַא לְמַאי חַזְיָא לְכַסּוֹיֵי ביה עַפְרָא הָנֵי נָמֵי חַזְיָין לְכַסּוֹיֵי בְּהוּ טינופת. א״ראָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב שְׁיָרֵי פְּרוּזְמָיוֹת אָסוּר לְטַלְטְלָן בְּשַׁבָּת אֲמַר אַבָּיֵי ^בבְּמַטְלָנִיּוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן ג׳שָׁלֹשׁ עַל ג׳שָׁלֹשׁ דְּלָא חַזְיָין לָא לַעֲנִיִּים וְלָא לַעֲשִׁירִים.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן ^גשִׁבְרֵי תַּנּוּר יָשָׁן הֲרֵי הֵן כְּכׇל הַכֵּלִים הַנִּיטָּלִין בֶּחָצֵר דִּבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין נִיטָּלִין הֵעִיד ר׳רַבִּי יוֹסֵי מִשּׁוּם ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב עַל שִׁבְרֵי תַּנּוּר יָשָׁן שֶׁנִּיטָּלִין בַּשַּׁבָּת ^דוְעַל כִּיסּוּיוֹ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ בֵּית יָד. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי אָמַר אַבָּיֵי בְּעוֹשִׂין מֵעֵין מְלָאכָה וְאֵין עוֹשִׂין מֵעֵין מְלַאכְתָּן קָמִיפַּלְגִי וְאַזְדָּא ר׳רַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ ור״מוְרַבִּי מֵאִיר לְטַעְמֵיהּ. מַתְקִיף לַהּ רָבָא אִי הָכִי אַדְּמִיפַּלְגִי בְּשִׁבְרֵי תַנּוּר לִיפַּלְגוּ בְּשִׁבְרֵי כֵלִים בְּעָלְמָא. אֶלָּא אָמַר רָבָא בְּשִׁבְרֵי דְּהַאי תַּנּוּר קָמִיפַּלְגִי דִּתְנַן ^הנְתָנוֹ עַל פִּי הַבּוֹר אוֹ עַל פִּי הַדּוּת וְנָתַן שָׁם אֶבֶן רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם מַסִּיק מִלְּמַטָּה וְהוּא נִסּוֹק מִלְּמַעְלָה טָמֵא וְאִם לָאו טָהוֹר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הוֹאִיל וְהוּסַּק מ״ממִכׇּל מָקוֹם טָמֵא. וּבְמַאי קָמִיפַּלְגִי בְּהַאי קְרָא {ויקרא י״א:ל״ה} תַּנּוּר וְכִירַיִם יוּתָּץ טְמֵאִים הֵם וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם רַבִּי יְהוּדָה סָבַר מְחוּסָּר נְתִיצָה טָמֵא שֶׁאֵין מְחוּסָּר נְתִיצָה טָהוֹר וְרַבָּנַן סָבְרִי טְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם מ״ממִכׇּל מָקוֹם. וְרַבָּנַן נָמֵי הָכְתִיב יוּתָּץ הָהוּא לְאִידַּךְ גִּיסָא דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא כֵּיוָן דְּחַבְּרֵיהּ בְּאַרְעָא כְּגוּפָא דְאַרְעָא דָּמֵי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. וְאִידַּךְ נָמֵי הָכְתִיב טְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם הָהִיא כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מַחֲלוֹקֶת בְּהֶיסֵּק רִאשׁוֹן אֲבָל בְּהֶיסֵּק שֵׁנִי אֲפִילּוּ תָּלוּי בְּצַוַּאר גָּמָל. אָמַר עוּלָּא וְהֶיסֵּק רִאשׁוֹן לְרַבָּנַן אֲפִילּוּ תָּלוּי בְּצַוַּאר גָּמָל. מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי אִי הָכִי אַדְּמִיפַּלְגִי בְּשִׁבְרֵי תַנּוּר לִיפַּלְגוּ בְּתַנּוּר גּוּפֵהּ הַשְׁתָּא תַּנּוּר גּוּפֵהּ לְרַבִּי יְהוּדָה לָא הָוֵי מָנָא שְׁבָרָיו מִיבַּעְיָא. אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי לְעוֹלָם כְּדַאֲמַרַן מֵעִיקָּרָא וּבְעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה טַפְקָא וְרַבִּי מֵאִיר לִדְבָרָיו דְּרַבִּי יְהוּדָה קָאָמַר לְדִידִי אֲפִילּוּ בְּעוֹשִׂין מֵעֵין מְלָאכָה אֶלָּא לְדִידָךְ אוֹדִי לִי מִיהָא דִּכְהַאי גַּוְונָא מְלַאכְתּוֹ הוּא. וְרַבִּי יְהוּדָה לָא דָּמֵי הָתָם הֶסֵּקוֹ מִבִּפְנִים הָכָא הֶסֵּקוֹ מִבַּחוּץ הָתָם מְעוּמָּד הָכָא לָאו מְעוּמָּד.: הֵעִיד ר׳רַבִּי יוֹסֵי מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב עַל שִׁבְרֵי תַּנּוּר יָשָׁן שֶׁנִּיטָּלִין בַּשַּׁבָּת וְעַל כִּיסּוּיוֹ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ בֵּית יָד.: אָמַר רָבִינָא כְּמַאן מְטַלְטְלִינַן הָאִידָּנָא כִּיסּוּי דְּתַנּוּרֵי דְמָתָא מַחְסֵיָא דְּאֵין לָהֶם בֵּית אֲחִיזָה כְּמַאן כר״אכְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^והָאֶבֶן שֶׁבְּקֵירוּיָה אִם מְמַלְּאִין בָּהּ וְאֵינָהּ נוֹפֶלֶת מְמַלְּאִין בָּהּ וְאִם לָאו אֵין מְמַלְּאִין בָּהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שבת כ״ו:ח׳
טור אורח חיים ש״ח:י״ב
שולחן ערוך אורח חיים ש״ח:י״ב

^ב רמב״ם הלכות שבת כ״ו:ח׳
טור אורח חיים ש״ח:י״ג
שולחן ערוך אורח חיים ש״ח:י״ג

^ג רמב״ם הלכות שבת כ״ו:י״ד

^ד רמב״ם הלכות שבת כ״ה:י״ג
טור אורח חיים ש״ח:י׳
שולחן ערוך אורח חיים ש״ח:י׳

^ה רמב״ם הלכות כלים ט״ו:ח׳

^ו רמב״ם הלכות שבת כ״ה:י״ח
טור אורח חיים ש״ט:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים ש״ט:ב׳

E/ע

הערותNotes

קרומיות של קנה מחצלת. שנפרדו ממחצלת ישנה וכגון שנשברו בשבת, שאם נשברו מבעוד יום, הא אמרינן שאפי׳ ר׳ יהודה לא בעי מעין מלאכה ראשונה. אי נמי יש לפרש כמו שמפורש בהלכות הרב אלפאסי ז״ל שהוא כמו שיירי מחצלת, וקמ״ל דראויין הן לקצת [מלאכה] וחזו למטלטלינהו לכסויי בהו צואה או רוק. ולהאי פירושא לאו דוקא מעיקרא למאי (מ)⁠חזיא, דהא לא קא אתי לה האיסורא בתורת דבעינן מעין מלאכה הראשונה, שהרי לא מיקרו שברי כלי ואסור לטלטלן. אבל כיון (שהוסק) [שהוסרו] הוו שברי כלים [שבא] ואם נשברו [בשבת] אתיא אליבא דתנא קמא דר׳ יהודה, דלא בעי מעין מלאכה ראשונה. [ו]⁠אם נשברו מערב אליבא דדברי הכל ואפי׳ לר׳ יהודה שהרי יחדן [ל]⁠מלאכה אחרת כדמפרש לעיל. ועל כיסויו. של תנור שהוא מחובר בקרקע.
שאינו צריך בית יד. דבלא בית יד מטלטלינן ליה, אע״ג דאיכא מאן דאמר במתני׳ דאמר בעינן בית אחיזה. מתני׳ ו. האבן שבקרויה. דלעת יבשה חלולה וממלאין בה מים, ומתוך שהיא קלה אינה שואבת ואינה נבללת במים אלא צפה, וקושרין לה אבן להכבידה.
אם ממלאין בה ואינה נופלת. כלומר שקשורה יפה לפי הקרוייה שווייה כלי.
ואם לאו. הרי הוא כשאר אבנים, ואין ראוי לטלטל גם הקרויה, דשוייה בסיס לאבן העומדת עמה.מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב דוד מצגר. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון